מדינת ישראל נמצאת באופן מתמיד תחת איומים שונים.העורף תופס מקום מרכזי בכל אחד מן האיומים (כפי נוכחנו לראות בצורה בולטת במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה) .

במהלך השנים נבנתה הערכות למתן מענה, המשלבת את גורמי החירום ברמה הלאומית (מערכת הביטחון – צה”ל/פקע”ר, מערך המל”ח, משטרת ישראל ועוד), ובמערך השלטון המקומי ובכללן הרשויות המקומיות.

מצבי החירום,ככלל,יכולים לנבוע מהתרחשות יזומה ע”י האויב (פעולת לחימה התקפית), מאירועי טרור (פגיעה בתשתית, הרעלת מים יזומה) או לחילופין פגיעה בתשתיות כתוצאה מאסון טבע (רעידת אדמה) או כתוצאה מתקלה טכנית. מכאן שעלינו להיות ערוכים להתמודד עם תרחישי החירום הן ברגיעה והן בעת הכרזת “שעת חירום”.

הרשות המקומית/הנהלת הארגון, מהווה גורם מרכזי בטיפול באירועי חירום ברגיעה ובמלחמה בשל היותה הממשק העיקרי עם האוכלוסייה ונקודת המפגש של כלל ארגוני החירום והסמכויות הממלכתיות בתחום אחריותה.

אנו מצעים לרשות/לארגון,לשפר את המוכנות להתמודדות עם מצבי חירום שונים.

הפעילות שתבוצע  תתבסס על פרסומים פורמאליים המחייבים את הרשות המקומית בדגש על “תיק אב להפעלת הרשות המקומית בחירום (עירייה)” שהופץ ע”י מטה מל”ח ארצי, מרכז השלטון המקומי, צה”ל/פקע”ר ומשרד הפנים.

היחידה לביטחון לאומי, נותנת מענה לצרכיהם של גופים מוסדיים- ביטחוניים ופרטיים לאור איום הייחוס ובהסתמך על תרחישי החירום. חטיבת חירום והצלה של היחידה לביטחון לאומי, הפועלת בהדרכתם ובכוונתם המקצועית של בכירי יוצאי פיקוד העורף, הכינה מספר תכניות הדרכה, למצבי אסון, כולל תרגול פרונטאלי ותרגול מעשי, לצוותי חילוץ והצלה, מתוך הארגון. בנוסף, סדנאות בנושא “החוסן הנפשי” והתנהגות והתמודדות בתנאי לחץ. אנו נכין רשימות לציוד אלמנטארי לחילוץ ראשוני ונאמן את הצוות, לשימוש בציוד בעת אסון. קיימת אפשרות לתרגל את הנהלת הארגון בניהול הארגון בתנאי אסון, האלטרנטיבות ושינוי מיקום, אביזרים טקטיים לניהול בתנאי חירום, או אסון והתאוששות לאחר המקרה.

 ככל שנאמן את האוכלוסייה בתסריטים השונים לתרחישי “רעידת אדמה”, נגביר את ביטחונם ביכולתם להתמודד עם המצב לתפקוד תקין.